גזר דין בתיק ת"פ 32839-02-11

1.         הנאשמים,  באסל מוקטרן (להלן: "הנאשם 1") ואיסלאם מוקטרן (להלן: "הנאשם 2"), שהינם אחים, הורשעו, על סמך הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום המכיל תשעה עשר אישומים, ומייחס להם את העבירות כדלקמן:

            הנאשם 1: תשעה עשר עבירות של קשירת קשר לפשע (מספר מקרים רב), עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), שמונה עשר עבירות בנשק (סחר ועסקה אחרת) (מספר מקרים רב), לפי סעיפים 144(ב2) + 29 לחוק העונשין, חמש עבירות של ניסיון לעבירות בנשק (סחר ועסקה אחרת) (מספר מקרים רב), לפי סעיפים 144(ב2) + 25 לחוק העונשין, ששה עשר עבירות של שידול לעבירות בנשק (מספר מקרים רב), לפי סעיפים 144(א) + (ב) רישא וסיפא  + 30 לחוק העונשין, תשעה עשר עבירות בנשק (נשיאה) (מספר מקרים רב), לפי סעיפים 144(א) רישא וסיפא + סעיף 29 לחוק העונשין, תשעה עשר עבירות בנשק (החזקה) (מספר מקרים רב), לפי סעיף  144(ב) רישא וסיפא + סעיף 29 לחוק העונשין, שתי עבירות של   שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, החזקת נכס החשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק העונשין, ניסיון לעבירות בנשק (ייצוא, ייבוא, עסקה אחרת),  לפי סעיפים 144(ב2) + 25 לחוק העונשין, החזקת נכס החשוד כגנוב, לפי סעיף 413 + 29 לחוק העונשין, שתי עבירות של הדחה בחקירה, לפי סעיף 245 לחוק העונשין, עבירות בנשק (סחר, ייבוא ייצוא ועסקה אחרת) (מספר מקרים), לפי סעיפים 144(ב2) + 29 לחוק העונשין, ו ניסיון לעבירות בנשק (סחר ייבוא ייצוא ועסקה אחרת) (מספר מקרים), לפי סעיפים 144(ב2) + 25 לחוק העונשין.

            הנאשם 2: שמונה עבירות של קשירת קשר לפשע (מספר מקרים רב), לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, שמונה עבירות בנשק (סחר ועסקה אחרת) (מספר מקרים רב), לפי סעיפים 144(ב2) + 29 לחוק העונשין, שתי עבירות של ניסיון לעבירות בנשק (סחר ועסקה אחרת) (מספר מקרים רב), לפי סעיפים 144(ב2) + 25 לחוק העונשין, שבע עבירות של שידול לעבירות בנשק (מספר מקרים רב), לפי סעיפים 144(א) + (ב) רישא וסיפא  + 30 לחוק העונשין, שמונה עבירות בנשק (נשיאה) (מספר מקרים רב), לפי סעיפים 144(א) רישא וסיפא + סעיף 29 לחוק העונשין, שמונה עבירות בנשק (החזקה) (מספר מקרים רב), לפי סעיף  144(ב) רישא וסיפא + סעיף 29 לחוק העונשין, שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, ועבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב, לפי סעיף 413 + 29 לחוק העונשין.

2. א.     כתב האישום מורכב מ- 19 אישומים המפרטים פרשה מסועפת של עבירות בנשק, כשחלקו של 1 יותר מחלקו של הנאשם 2, בהיות הנאשם 1 הוא האיש הדומיננטי בכל הפרשה.

 ב.        על פי כתב האישום, במהלך שנת 2010 ועד למעצרם של הנאשמים, קשרו הנאשמים קשר בינם לבין עצמם, ובינם לבין אחרים, חברו יחדיו לביצוע עבירות פליליות, כל זאת למטרות רווח.

            במסגרת הקשר עמדו הנאשים במרכזו של ארגון, הפועל בשיטתיות, בתבנית היררכית ומתמשכת לביצוע עבירות בנשק ובאמל"ח הכוללות רכישת נשק, חלקי נשק, תחמושת ואמל"ח, סחר בהם, הרכבה, תיקון והובלת נשק לאחרים.

            הנאשמים פעלו באופן היררכי כך שנאשם 1 עמד בראש הארגון, ניהל אותו, כיוון את אנשיו ופיקח עליהם, באמצעות נאשם 2 אשר שימש כיד ימינו בארגון, ביצע את הוראותיו של נאשם 1 וביצע בשליחותו פעולות הקשורות לעבירות הנשק ולהוצאתן אל הפועל. הנאשם 1 גם יצר קשר עם סוחרי נשק אחרים שפעלו במקביל לו, תוך יחסי גומלין ביניהם ושיתוף פעולה הדדי למצבור כלי נשק ואמל"ח, וסחר בו עם אחרים. נאשם 1 היה אף בעל מומחיות וידע בתיקון כלי נשק, הרכבתם, ושימש מומחה לכל בעיה טכנית או תקלה אליו הגיעו אחרים לשם תיקון כלי נשק מסוגים שונים.

            במסגרת הארגון, ולשם מימוש מטרות הארגון וקידומו, פעלו הנאשמים בשיטתיות ונקטו אמצעי זהירות מובהקים בביצוע עבירות הנשק הכוללים: שימוש בביטויים וקודים המוכרים רק להם ולאחרים עימם קשרו את הקשר לביצוע עבירות הנשק, הקפדה על קשירת קשר רק עם אחרים המוכרים להם היטב ואלה שימשו על פי רוב, כמתווכים, בלדרים או סוחרי נשק עצמאיים, החזקת כלי הנשק במקומות מסתור מחוץ לבתיהם ולעתים מסירת כלי הנשק והתחמושת להחזקה ומשמורת עבורם אצל החיילים.

            כמו כן מרבית העסקאות בנשק, מקומות המפגש והחזקת כלי הנשק והאמל"ח התקיימו ברפת או בסמוך לה.

3.         במסגרת הסדר הטיעון, עתרה המאשימה להטיל על הנאשם 1 שמונה וחצי שנות מאסר בפועל, ואילו על הנאשם 2 שש וחצי שנות מאסר בפועל, וזאת בנוסף לעונשים נלווים קרי, מאסר מותנה, קנס וחילוט רכבים שנתפסו, ואילו הסניגור יטען לעונש באופן חופשי.

            הנאשם 2 ביקש לצרף תיק פלילי נוסף שהוגש נגדו לבית המשפט השלום בנצרת (ת.פ. 27227-01-11) במסגרת פרשת הנשק, במסגרתו הורשע בעבירה של קשר לפשע ועוון, עבירות בנשק (החזקה ונשיאה), קבלת נכסים שהושגו בעוון, שיבוש מהלכי משפט ועבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע.

טיעונים לעונש:

4.         המאשימה עמדה על החומרה היתרה במעשיהם של הנאשמים כמפורט בהרחבה בכתב האישום, על השיטה ומרכזיות הנאשמים בארגון, הדרך המתוחכמת אותה הנהיגו הנאשמים בניהול הארגון המעידה על המסוכנות של הנאשמים ועל מידת השפעתם, מעורבותם ועוצמתם בארגון ומחוצה לו. המאשימה הוסיפה וטענה כי בחלק מהאישומים קשרו הנאשמים קשר עם סוחר נשק בשטחים לשם מכירת והעברת כלי נשק לשטחים, וייבוא של כלי נשק מהשטחים לתוך מדינת ישראל, עובדה המהווה נסיבה חמורה ביותר המחייבת ביטוי עונשי הולם וראוי. עוד טענה המאשימה כי חומרה יתרה נלמדת מהעובדה  כי כלי הנשק שעברו תחת ידי הנאשמים לא נתפסו.

            המאשימה עמדה על מדיניות הענישה המחמירה בכל הנוגע לעבירות בנשק, והפנתה לפסיקה רלוונטית.

            המאשימה עתרה להטיל על הנאשם 1 עונש שלא יפחת מ- 8 וחצי שנות מאסר בפועל, ו- 6 וחצי שנות מאסר בפועל לנאשם 2, בנוסף למאסר מותנה ממושך ומרתיע, קנס משמעותי ביותר (כשרות אלפי שקלים), חילוט הנכסים והרכוש כנטען על ידה, ופסילה מלהשתמש או לנהוג ברכב בפועל ועל תנאי.

5.         הסניגור טען כי במקרה הנדון יש לייחס חשיבות יתרה להודאתם של הנאשמים בכתב האישום, לחרטה אשר הביעו הנאשמים ולהיעדר עבר פלילי.

הסניגור ביקש לא למצות את הדין עם הנאשמים ולהסתפק בתקופת מעצרם. הסניגור ביקש לדחות את בקשת המאשימה באשר לעונש המבוקש על ידה, וביקש מבית המשפט לאמץ את הרף התחתון, ויגזור אף פחות מחצי העונש.

6.         הנאשמים הביעו חרטה בגין מעשיהם וביקשו להקל בעונשם.

דיון: